אנשים עם מוגבלות חשופים לפגיעות, להזנחה ולהתעללות הרבה יותר מכלל האוכלוסיה. היקף התופעה לא לגמרי ידועה, אך ברור שהיא נמצאת בתת דיווח וששכיחותה גבוהה משמעותית מהמקובל
בשני הפוסטים הקודמים עסקנו בנתונים כללים על אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בארץ, ובהתמקדות של משרד הרווחה במציאת פתרונות דיור לבוגרים עם מוגבלותהשכלית ההתפתחותית שמתגוררים בבית ההורים. בפוסט זה נמשיך לעסוק בנתונים, אך הפעם בנתונים הנוגעים לתופעה מטרידה וקשה; התעללות באנשים עם מוגבלות.
היקף התופעה
אלפי ילדים ובני נוער עם מוגבלות החיים בישראל נפגעים מידי שנה מהזנחה, התעללות פיזית, התעללות רגשית ומהתעללות מינית. מספר הנפגעים אינו ידוע, אך ברור שהתופעה נמצאת בתת דיווח , ושהמקרים הידועים הם רק חלק מהתופעה הקיימת.
התעללות בילדים והזנחתם היא תופעה שכיחה יותר מהמקובל לחשוב. כ-3%-4% מהילדים עוברים פגיעה שכזו מידי אנשים האמורים לדאוג לשלומם. כשמדובר בילדים עם מוגבלות, השכיחות גבוה עוד יותר. על פי חלק מהחקרים, ילדים עם מוגבלות נתונים בסיכון להפגע מהתעללות פי שלושה עד פי ארבעה מילדים ללא מוגבלות, ואילו מחקרים אחרים מצביעים על יחס גבוה עוד יותר של פי ארבעה עד פי עשרה. כשמסתכלים על הנתונים מזווית אחרת, המצב נראה ברור עוד יותר. מבין כלל הילדים העוברים התעללות, כ25%-30% הם ילדים עם מוגבלות בעוד שחלקם היחסי עומד על כ- 5%-10% מכלל הילדים באוכלוסיה (תלוי בסוג ורמת המוגבלות). אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כמו גם בעיות התנהגות מעמידות את הילד בסיכוי מוגבר לפגיעה. בקרב ילדים שעל הספקטרום האוטיסטי יש ממחקרים המצביעים על סיכוי מוגבר להתעללות, בעוד שמחקרים אחרים מצביעים על סיכוי נמוך יותר. נתון מעניין נוסף, מתייחס למתאם השלילי בין רמת המוגבלות השכלית לבין הסיכוי להתעללות: כלומר, ככל שהמוגבלות השכלית ההתפתחותית קשה יותר, כך הסיכון להתעללות דווקא קטן. באופן כללי, המחקר מצביע על כך שילדים עם בעיות התנהגות קשות יסבלו יותר מהתעללות פיסית, בעוד ילדים עם מוגבלות שכלית יסבלו יותר מהזנחה.
פגיעה מינית בנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
נושא האלימות כנגד נשים עולה לא פעם לכותרות, ובשנים האחרונות יש מודעות הולכת וגוברת לביטויה השונים ולהיקפה. בקרב נשים עם מוגבלות באופן כללי, ובקרב נשים ומוגבלות שכלית בפרט היקף התופעה חמור עוד יותר. כפי שצוין מעלה, אנשים עם מוגבלות חשופים לאלימות הרבה יותר מכלל האוכלוסיה, והדבר אינו שונה כשמתייחסים לפגיעות מיניות. מחקרים מגלים באופן עקבי ששיעור התקיפות המיניות המבוצעות כלפי נשים עם מוגבלות גבוה משמעותית מאשר היקף הפגיעות בקרב כלל הנשים (שגם הוא גבוה מאד). במחקרים מסויימים נמצא ככחמישים אחוז מהנשים עם מוגבלות חוו תקיפה מינית. כמוכן, במחקרים רבים גם נמצא שנשים עם מוגבלות שכלית חשופות לפגיעות מיניות חוזרות, ובאחוזים משמעותיים. התלות הכלכלית כמו גם התלות באנשי טיפול הופכת את הנשים לפגיעות במיוחד. פרופיל הפוגע דומה מאד לזה המוכר מפגיעות מיניות באופן כללי; לרוב מדובר על גברים מהסביבה הקרובה של הנפגעת, ולעיתים קרובות אלה בני משפחה ומטפלים. לצד הפגיעות הרבה של נשים אלה יש קושי מאד גדול בגילוי התופעה; יכולת תקשורתית נמוכה, העדר מעקב רפואי מותאם, פגיעות פיסיות שכיחות בגלל המוגבלות- כל אלה ועוד יוצרים קושי בזיהוי הסימנים ע"י הסביבה.