בארץ מתגוררים כ-35,000 אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בפוסט זה ריכזנו מקבץ נתונים קצר אודות אוכלוסיה זו,שיעזור להכיר ולהבין קצת יותר את מקבלי השירותים בעמותת עמיחי.
אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) מוגדר כאדם ש"מחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול". להגדרה זו ארבעה מרכיבים עיקריים: התפתחותי, שכלי, הסתגלותי והצורך בטיפול ובתמיכה. ב 35% מהמקרים למוגבלות שהכלית התפתחותית יש רקע גנטי, ואילו בשאר המקרים הסיבות קשורות בפיזיות במהלך ההֵיריון והלידה, השפעות של אלכוהול וסמים, שינויים מטבוליים ועוד, אך פעמים רבות בעיקר במוגבלות שכלית התפתחותית קלה, יש קושי לזהות את הגורמים למוגבלות.
על פי הנתונים של משרד הרווחה בארץ חיים כ 35,000 אנשים עם מוגבלות שכלית המייצגים יחס של 4.1 אנשים עם מוגבלות שכלית על כל 1,000 תושבים במדינה. המספר הכללי נמצא בעליה קלה, אך זאת נוכח הגידול הכללי של האוכלוסיה. אם בודקים את מספר האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ביחס לאלף תושבים, אנחנו בפועל רואים ירידה קלה לאורך השנים. 57% מהאנשים עם מוגבלות שכלית ההתפתחותית הם גברים לעומת 43% נשים. נתון זה שונה מהותית מהחלוקה הכמעט שווה בין גברים ונשים באוכלוסיה הכללית, והסיבה לכך כנראה קשורה ברגישותו הרבה של כרומזום X לפגיעות גנטיות ואחרות. הבדלים בין מגדריים אלה בולטים עוד יותר בקבוצות הגיל השונות, כך בגילאי 0-44 שיעור הגברים גבוה ב 28% מזה של הנשים, בגילאי 45-64 שיעור הגברים גבוה ב 43% ואילו בקרב בני ה 65 ומעלה שיעור הגברים גבוה ב 56% ביחס לנשים.
אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מסווגים לשש רמות תפקודיות, הכוללות מש"ה קלה, מש"ה קלה-בינונית, מש"ה בינונית, מש"ה בינונית – נמוכה, מש"ה קשה ו מש"ה עמוקה. כ-75% מהאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מצויים בארבע הרמות התפקודיות שבין מש"ה קלה למש"ה בינונית-נמוכה, והיתר מצויים בשתי הרמות התפקודיות הנמוכות ביותר.
מבין כלל האנשים עם המוגבלות השכלית ההתפתחותית כ-25% מצויים בטווח הגילאים שבין 0-19, 45% בטווח הגילאים שבין 20-44, כ- 24% נוספים בטווח הגילאים שבין 45-64, וקצת יותר מ 5% מעל לגיל 65. הנתון האחרון מצביע על תוחלת החיים הנמוכה בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בעיקר כשמשווים להתפלגות של האוכלוסיה הכללית, שם 12% הם בגלאי 65 ומעלה. נתון נוסף הממחיש זאת הוא היחס של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ביחס לאלף איש פוחת משמעותית בגילאים אלה ויורד עד לכדי 2 לאלף איש בגיל 75 ו-1 לאלף איש בגילאי 85. חשוב להדגיש שגם תוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית נמצא בעליה, ומתקרב לזה של האוכלוסיה הכללית ככל שהמוגבלות קלה יותר.
גם בפיזור הגאוגרפי של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יש שונות רבה; בעוד שבקרב מחוז מרכז ישנם כ-3.3 אנשים עם מוגבלות שכלית הפתחותית על כל אלף איש, בעוד שבמחוז דרום המספר עומד על 4.7 ביחס לאלף איש ובמחוז צפון מדובר על 5 אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית על כל אלף איש. ההסבר לכך נעוץ כנראה באוכלוסיה הערבית החיים באזורים אלה ובקרבה היחס של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עומד על 6.5 לאלף איש כמעט כפול מהיחס בשאר החברה העומד על 3.3 לאלף איש. גם בקרב האוכלוסיה היהודית קיימת שונות ביחס האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לאלף איש לפי מקום לידה.
בפוסט זה סקרנו בקצרה נתונים סטטיסטים על אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בפוסט הבא בסדרה נציג השוואות בינלאומיות ונתונים נוספים אודות שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וההשקעה של המדינה בשירותים אלה.