בעשורים האחרונים עם התגברות כלכלת השוק והגלובליזציה, הפכה תרבות הצריכה לחלק בלתי נפרד מהחיים של רובנו. לצד הצמיחה הכלכלית שהביאה עימה, יש לתופעה מבקרים רבים המצביעים על המחיר החברתי והסביבתי שתרבות זו גובה מאיתנו. ככל שהשנים חולפות, ומחירים אלה הופכים מוחשיים יותר, מתחזקת המגמה של צרכנות חברתית המבקשת לשלב בין הפעילות העסקית לבין עקרונות סביבתיים וחברתיים.
לאורך ההיסטוריה התקיימה הבחנה ברורה בין התחום העסקי לבין התחום החברתי. הבחנה זו אפשרה לחברות ולעסקים לפעול ללא לאות לקידום האינטרס הפרטי שלהם ולהבטחת שורת הרווח גם אם הדבר בא על חשבון הסביבה, זכויות העובדים, העניים והמוחלשים. תביעה להחיל אחריות על בעלי הממון ניתן למצוא כבר לפני 4,000 שנה במספוטמיה, שם הנהיג המלך חמורבי קוד התנהגות, שהעניש (ואף הוציא להורג) בעלי שררה וממון שהתנהלותם הרשלנית הביאה לפגיעה בעובדיהם. גם המסורת היהודית מטילה על החזקים את האחריות לחלשים ומקדמת חלוקה מחדש של משאבים ע"י מנהגי מעשרות ותרומות. אולם מנהגים אלה לא ערערו את החלוקה הדיכוטומית בין העסקי לחברתי, אלא רק ניסו לתקן כמה מנזקיה הנקודתיים.
עם התבססות הדמוקרטיה והתעצמותה של החברה האזרחית במהלך המאה העשרים, החלו להתגלע סדקים בחלוקה הברורה בין התחומים. ההשפעות השליליות של התיעוש והגלובליזציה הפכו ברורות יותר ויותר, ואיתן - העדר נכונותם של עסקים לשאת באחריות למעשיהם. ב-1984 אירע פיצוץ במפעל של חברת יוניון קרבייד בבופאל שבהודו, אשר הביא לפיזור עצום של חומרי הדברה לאוויר, למותם של אלפי בני אדם ולזיהום סביבתי נרחב וארןך טווח. סידרת גילויים על מחדלי חברות והעדר נכונותן לשאת בתוצאות מעשיהם הגיעו לשיא ב-1995 , כשהתברר כי חברת Shell היתה מעורבת בקשירת קשר להתנקשות בשמונה פעילי סביבה ניגרים, שנאבקו בניסיונותיה להטביע אסדת קידוח ישנה לחופיה. השפעת דעת הקהל ועוצמתה של החברה האזרחית התבהרו עוד יותר במהלך תקופה זו, כשחרמות על חברות הביאו לשינוי בדפוס הפעולה שלהן. המאבק כנגד חברות שפעלו בדרום אפריקה תחת שלטון האפרטהייד, ובראשן בנק ברקלי, הביאו לשינוי מדיניות, וכך גם במקרה של המאבק בחברת נסטלה והתנהלותה הביריונית בשיווק תחליפי חלב אם למדינות העולם השלישי. מאבקים אלה ורבים נוספים שאותם הובילו ארגונים סביבתיים, ואקטיביסטים חברתיים תרמו להעלאת המודעות בקרב הקהל הרחב לנזק הסביבתי הגלום בפעילות העסקית, ובהמשך גם לניצול ולהנצחת הפערים החברתיים שחברות אלה גורמות.
לקראת סוף המאה העשרים אימצו התאגידים הגדולים חלק מהדרישות לגילוי אחריות סביבתית וקהילתית, ואלה הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות בארגונים. כבר באמצע המאה העשרים הגיח לעוולם מושג ה"אחריות החברתית של תאגידים" (CSR –,(Corporate Social Responsibility תחילה בניסיון להגדיר את האחריות המשפטית של חברות כלפי הקהילה ובהמשך להגדרת מכלול מערכת היחסים ביניהן. בשנת 1989 היתה חברת Ben & Jerry's לראשונה שפרסמה דוח על הפעילות החברתית שלה, וחברת Shell הפכה לתאגיד הענק הראשון שאימץ פרקטיקה זו תשע שנים מאוחר יותר.
הופעת הרשתות החברתיות ועימן האפשרות להפיץ מידע במהירות שיא חייב את החברות להיות קשובות דרך קבע לרחשי ליבו של הקהל הרחב. עתה, היה לכל אדם הפוטנציאל להשפיע על מותג החברה ואף על רווחיותה. חברות הבינו במהרה את הפוטנציאל הגלום בהפניית הקשב ללקוחותיהם וביישור קו עם דרישתם לאחריות רבה יותר כלפי הסביבה וכלפי הקהילה. חברות רבות גילו שלאימוץ התנהלות ערכית יותר יש השפעה חיובית גם על שורת הרווח. התנהלות שכזו יוצרת הזדהות רבה יותר בקרב צוות העובדים כמו גם בקרב הלקוחות. העובדים חשים קרבה רבה יותר לחברה ולמטרותיה, דבר שמוביל למחויבות רבה יותר ומעלה את התפוקה. מחקרים מצביעים על כך שכיום 67% מהאנשים בגיל העבודה מעדיפים לעבוד בחברות עם השפעה סביבתית וחברתית חיובית.
בקרב הלקוחות התברר כי מדיניות ברורה של מחויבות חברתית מובילה לנאמנות רבה יותר, ומחקרים אף מצביעים על כך ש55% מהלקוחות מוכנים לשלם יותר עבור מוצר ממותג המקדם אג'נדה חברתית או סביבתית. כלומר, כיום יש מגמה ברורה של צרכנים שמביאים את האג'נדה הסביבתית והחברתית שלהם לידי ביטוי בכל רכישה, ומוודאים שהיא עולה בקנה אחד עם הערכים הפרטיים שלהם. כך למשל, כבר היום למעלה מ- 50% מהצרכנים בארה"ב בודקים את אריזת המוצרים שהם רוכשים כדי להבין האם הם עלולים לפגוע בסביבה.
ברור שבחלק מהחברות והתאגידים אימוץ הערכים הוא כלפי חוץ בלבד, או מוגבל בהיקפו. לא פעם מושמעת ביקורת על קצב, אופי והיקף האחריות שמגלים חברות ותאגידים, ועל חוסר יכולתם לטפל בבעיות הסביבתיות והחברתיות השורשיות שהם גורמים. במצב זה, הטענה היא שהפעילות החברתית נועדה להלבין את הנזק העצום שגופים אלה יוצרים. אך למרות ביקורת זו, קשה שלא להבחין בסדקים שנוצרו בדיכוטומיה הברורה בין התחום העסקי לזה החברתי. כיום יש יותר ויותר יוזמות היברידיות המשלבות בין המודל העסקי לבין פתרון בעיות חברתיות. לצד השילובים המעניינים, גם הצרכנים הופכים מודעים יותר ועצמאים יותר בבחירות הצרכניות שלהם, וביכולתם לקדם עסקים עם מודלים חברתיים יותר.
בפוסט זה נגענו בקצרה בשינויים שחלו בחברות ובתאגידים ובחברה כולה ביחס לדרישות לגילוי אחריות סביבתית וחברתית גבוה יותר, בפוסט הבא נסקור בקצרה את המודלים השונים שמאפשרים לאנשים לנהל צרכנות מודעת וצרכנית יותר.